גלאוקומה, היא מחלת העיניים נפוצה ביותר באוכלוסייה הבוגרת אשר גורמות לאבדן ראייה בלתי הפיך. גלאוקומה ניתנת לאבחון מוקדם באמצעות סדרת בדיקות עיניים ייעודיות. מדוע המחלה מהווה סכנה לראייה, אילו טיפולים אפקטיביים יסייעו בבלימת ההתדרדרות וימנעו עיוורון? התשובות בפנים
גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים הפוגעות בעצב הראייה. עצב הראייה הוא אחד מהחלקים המשמעותיים ביותר בעין. הוא מורכב מיותר ממיליון סיבי עצב קטנים האמונים על העברה של אותות חשמליים מהרשתית אל המוח ותרגומם לתמונה[1] [2].
בקרב חולי גלאוקומה, קיים לחץ תוך עיני גבוה מהתקין, ספציפית לעין, אשר מוביל לפגיעה בסיבי עצב הראייה[3].
ברוב המקרים העלייה בלחץ התוך עיני נובעת מפגיעה בשווי המשקל בין הייצור לניקוז הנוזל התוך עיני (Aqueous Humor). במצב תקין, הנוזל השקוף מתנקז דרך זווית הניקוז בנקודת המפגש בין הקשתית לקרנית, אך כאשר קיים ייצור יתר של הנוזל או שקיימת הפרעה במערכת הניקוז, הלחץ התוך-עיני עולה ובאנשים המועדים לכך גנטית, פוגע בסיבי העצב באופן בלתי הפיך.
גלאוקומה מהווה את הגורם המוביל לעיוורון בקרב אנשים מעל גיל 60 והיא נחשבת לאחד הגורמים המובילים לעיוורון ברחבי העולם[2] [3].
האיגודים המקצועיים מדגישים כי בדיקות עיניים סדירות הן קריטיות, שכן סוגים רבים של גלאוקומה אינם מלווים בתסמינים מקדימים עד לשלבים מתקדמים של המחלה. ללא אבחון וטיפול מוקדמים, הנזק המצטבר יוביל בסופו של דבר לעיוורון ומכאן הכינוי "הגנב השקט של הראיה" ו .[1]
קיימים מספר סוגים של גלאוקומה, כאשר ההבדל המרכזי ביניהם טמון באופן שבו נוזל העין מתנקז החוצה ובשכיחותם באוכלוסייה.
הסוג הנפוץ ביותר בעולם, המהווה כ-74% מכלל מקרי הגלאוקומה [4]. במצב זה, זווית הניקוז בין הקשתית לקרנית נותרת פתוחה, אך הניקוז מתבצע באיטיות רבה מדי (בדומה לסתימה איטית בצינור). [5] בשל אופייה ההדרגתי, היא לרוב אינה מלווה בתסמינים מורגשים עד לשלבים מתקדמים מאוד .
[4] Zhang N, Wang J, Li Y, Jiang B. Prevalence of primary open angle glaucoma in the last 20 years: a meta-analysis and systematic review. Sci Rep. 2021 Jul 2;11(1):13762. doi: 10.1038/s41598-021-92971-w. PMID: 34215769; PMCID: PMC8253788.
[5] https://www.nei.nih.gov/eye-health-information/eye-conditions-and-diseases/glaucoma/types-glaucoma
סוג שכיח פחות ברמה הגלובלית, אך נחשב למסוכן במיוחד, שכן הוא אחראי לשיעור גבוה באופן יחסי של מקרי עיוורון[4].
גלאוקומה בזווית סגורה מתרחשת כאשר הקשתית קרובה מאוד לזווית הניקוז ועלולה לחסום אותה פיזית[5] . כאשר החסימה מתרחשת בפתאומיות, נוצר "התקף חריף" המתבטא בעלייה קיצונית בלחץ התוך-עיני, כאבים עזים וטשטוש ראייה. זהו מצב של חירום רפואי הדורש טיפול מידי למניעת אובדן ראייה קבוע .
ההבדל המהותי בין שני סוגי הגלאוקומה המרכזיים טמון כאמור במנגנון אשר מוביל לעלייה בלחץ התוך עיני: בעוד שבגלאוקומה בזווית פתוחה הבעיה היא תפקודית – מערכת הניקוז קיימת אך אינה יעילה, [5] בגלאוקומה בזווית סגורה הבעיה היא מכאנית – הקשתית חוסמת פיזית את הגישה לניקוז[3].
כאמור, בסוג זה של גלאוקומה מקור העלייה בלחץ התוך עיני נעוץ בחסימה מיקרוסקופית ברשת הניקוז, המתפתחת באופן הדרגתי (Trabecular Meshwork) ומונעת מהנוזל התוך-עיני להתנקז החוצה מחלל העין בקצב תקין[4] [5].
הגורמים לכך הם לרוב תורשתיים או קשורים לתהליכי התבגרות של מערכת הראייה, והם אינם מלווים בכאב [2].
סוג זה נגרם לרוב בשל מבנה עין צפוף המאפיין אנשים עם רוחק ראייה או עדשה עבה, הגורם לקשתית להיות קרובה מדי לקרנית וליצור זווית הניקוז צרה.
התקף חריף עלול להיגרם עקב התרחבות האישון (למשל בחושך או בשל נטילה של תרופות מסוימות), פעולה שגורמת לקשתית להתקפל ולחסום בבת אחת את זווית הניקוז, דבר המוביל לעלייה חדה ומהירה בלחץ [3] [2].
מעבר למנגנונים הספציפיים, קיימים גורמי סיכון המעלים את הסבירות לפיתוח כל סוג של גלאוקומה: [3][2][1].
מאחר שגלאוקומה לרוב אינה גורמת לתסמינים מוקדמים, האבחון נשען על שילוב של מספר בדיקות אובייקטיביות. כל בדיקה מעניקה לרופא מידע שונה בהתאם לסוג הגלאוקומה הנבדק: [6]
[6] Sharma P, Sample PA, Zangwill LM, Schuman JS. Diagnostic tools for glaucoma detection and management. Surv Ophthalmol. 2008 Nov;53 Suppl1(SUPPL1):S17-32. doi: 10.1016/j.survophthal.2008.08.003. PMID: 19038620; PMCID: PMC2643302.
אין כיום בדיקת סקר יחידה ופשוטה (כמו בדיקת דם) שמומלצת עבור כלל האוכלוסייה . גם מדידת הלחץ התוך עיני לבדה, אינה מספקת מאחר שהיא עלולה לפספס חלק מהחולים שלא מציגים לחץ תוך עיני גבוה מהתקין, ומנגד להוביל לאבחון שגוי עקב לחץ תוף עיני גבוה. עם זאת, חשוב לדעת כי בדיקת עיניים מקיפה תקופתית היא קריטית ועשויה להציל את הראייה.
מומלץ לבצע בדיקת סקר מקיפה (הכוללת בדיקת זווית, הרחבת אישונים ובדיקת עצב הראייה) החל מגיל 40 לבעלי היסטוריה משפחתית, ומעל גיל 60 לכלל האוכלוסייה .
הטיפול בגלאוקומה נועד כולו להוריד את הלחץ התוך-עיני כדי למנוע את המשך הנזק לעצב הראייה, והוא מתחלק לשלושה ערוצים מרכזיים בהתאם לסוג המחלה וחומרתה:
לקריאה נוספת על טיפולי הלייזר בדן מדיקאל לחצו כאן
לסיכום, אובדן ראייה הנגרם כתוצאה מגלאוקומה הוא בלתי הפיך, אך הוא ניתן למניעה כמעט מלאה באמצעות אבחון מוקדם וטיפול מתאים. מאחר שסיבי עצב הראייה אינם יכולים להתחדש, המפתח לשמירה על הראייה הוא זיהוי מוקדם של עליית הלחץ ואיזונו הדרמטי.
הרפואה המודרנית מציעה כיום מגוון פתרונות יעילים, החל מטיפול פשוט בטיפות עיניים יומיות, או בטיפולי לייזר מתקדמים וכלה בניתוחים זעיר פולשניים. מטרתם של כלל הטיפולים היא להפחית את הלחץ התוך עיני על מנת לעצור את התקדמות המחלה ולשמור על מצב הראייה הקיים.
| המיתוס | המציאות הקלינית |
|---|---|
| גלאוקומה היא מחלה של זקנים בלבד | נכון חלקית – המחלה אכן שכיחה יותר מעל גיל 60, אך היא עלולה להתפתח בכל גיל בשל גנטיקה, מבנה עין ספציפי, חבלות קודמות בעין או שימוש ממושך בתרופות כמו סטרואידים. |
| אם אני רואה מצוין, אין לי גלאוקומה | לא נכון. המחלה מכונה הגנב השקט של הראייה, מאחר שברוב המקרים המטופל אינו מרגיש דבר עד לשלבים מתקדמים ביותר. למעשה, הפגיעה הראשונית היא בסיבי העצב האחראיים על הראייה ההיקפית (הצדדית), כך שהראייה המרכזית נותרת תקינה לחלוטין והמטופל לא מרגיש דבר עד לשלבים מתקדמים ביותר. |
| הניתוח או הטיפול יחזירו לי את הראייה שאבדה | לא נכון. הנזק לעצב הראייה הנגרם עקב המחלה הוא קבוע. כל הטיפולים הקיימים כיום, בין אם מדובר בטיפות עיניים, טיפולי לייזר (כמו SLT או LPI) או ניתוחים, נועדו אך ורק להוריד את הלחץ ולעצור את המשך הידרדרות המחלה, ולא לשקם ראייה שכבר אבדה. |
| גלאוקומה בזווית סגורה היא פשוט שלב מתקדם של זווית פתוחה | לא נכון. מדובר בשני מנגנונים אנטומיים שונים לחלוטין. גלאוקומה בזווית פתוחה נובעת מבעיה תפקודית של זרימה איטית של נוזל הלשכה הקדמית החוצה מהעין, בעוד שבגלאוקומה בזווית סגורה קיימת חסימה מכאנית פתאומית של פתח הניקוז על ידי הקשתית, המהווה מצב חירום רפואי. |
פרופ' יעקב דן, MD, PhD, הוא מומחה לרפואת עיניים ומנתח, המכהן כפרופסור חבר קליני באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (GWU) שבוושינגטון די.סי. פרופ' דן מחזיק בתואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל אביב ובתואר PhD בביופיזיקה ממכון ויצמן למדע. לאחר התמחות במרכז הרפואי קפלן, השלים תת-התמחות בגלאוקומה ורפואת עיניים לילדים ב-CPMC בסן פרנסיסקו. לצד קריירה אקדמית בינלאומית הכוללת מחקרים פורצי דרך ורישום פטנטים על מכשור רפואי, הוא מנהל קליניקות פרטיות למחלות עיניים, גלאוקומה וקטרקט בתל אביב ובהוד השרון ("דן מדיקאל"). פרופ' דן פעיל במוסדות רפואיים מובילים, ובין היתר משמש כיו"ר משותף של פורום הרופאים העצמאיים בהסתדרות הרפואית.
