קבעו תור בקליק

בדיקת OCT לעין, המדריך המלא:
מה הבדיקה מגלה, מי זקוק לה, ומה תוצאות הבדיקה יכולות לגלות

OCT (Optical Coherence Tomography)

המדובר בשיטת הדמיה לא-פולשנית של שכבות הרשתית ועצב הראייה – ללא מגע או כאב.

הבדיקה נמשכת כ-5–10 דקות ומניבה סריקה מיידית המפוענחת על ידי רופא העיניים.

מדובר בבדיקה בטוחה, יעילה ולא פולשנית, המשמשת ככלי עזר עבור מומחי עיניים לאבחון מגוון בעיות עיניים, ביניהן גלאוקומה, ניוון מקולרי, רטינופתיה סוכרתית מבנה זווית ועוד. חשיבותה של הבדיקה גדולה אף יותר בניטור ומעקב אחר מחלות עיניים שונות לאורך זמן.
כיצד הבדיקה פועלת? אילו בעיות ומחלות עיניים ניתן לאבחן ולנטר באמצעותה? מה ההבדל בינה לבין בדיקות עיניים אחרות, ומהי חשיבותה ויעילותה במעקב ובמניעת הדרדרות של בעיות עיניים שונות? במאמר זה נסקור את המידע החשוב אודות בדיקת OCT.

מכון דן מדיקל חדר בדיקות

מהי בדיקת OCT?

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO)  , כ 2.2- מיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים מבעיות ראייה, וכמחצית מהם היו ניתנות למניעה.

OCT היא בדיקה רב-רבדית של העין המאפשרת, בדרך פשוטה, בטוחה ומהירה, לצפות בכל תת האיברים של העין.

כיצד הבדיקה פועלת?

בדומה לבדיקת CT ו אולטרה-סאונד, בדיקת ה OCT סורקת את תתי האיברים של העין, באמצעות גלי אור החודרים אל רבדים עמוקים של רקמת העין, ויוצרים תמונות חתך רוחביות של תת האיברים שבעין, ברזולוציה גבוהה.

יתרונות הבדיקה טמונים בכך שהיא מאפשרת למומחי העיניים להתרשם ממצבם של הרקמות העמוקות בעין, אותן לא ניתן לבדוק באמצעות בדיקה אופטית רגילה.

בנוסף, הבדיקה אינה פולשנית ואינה כרוכה בכאב. היא אורכת מספר דקות, ואין לה  תופעות לוואי או סיכונים.

הבדיקה מאפשרת לבחון את מצבם של חלקי העין: עצב הראייה  (Optic Nerve Head), המקולה ((Macula והרשתית (Retina), והמבנה של המקטע הקדמי של העין. בכך, היא משמשת ככלי עזר חשוב לאבחון ולעקוב אחר פתולוגיות שונות בתתי האיברים  של העין.

טכנולוגיית הבדיקה

כיום ניתן לבצע בדיקת OCT באחת משתי טכנולוגיות:

 – SD-OCD (Spectral-Domain OCT) או  SS-OCT (Swept-Source OCT).

ההבדל העיקרי בין הטכנולוגיות טמון בקרן האור שבה נעשה שימוש ובמהירות הסריקה. כך, SD-OCD מבוסס על קרן אור באורך גל של 840 ננומטר, ונחשב מדויק יותר עבור בדיקת הרקמות הפנימיות של העין (ולפיכך מתאים יותר לאבחון בעיות הנוגעות לעצב הראייה).

לעומתו, SS-OCT מבוסס על קרן לייזר באורך גל של 1050 nm וחודר עמוק יותר אל תוך הרקמות. בכך, הוא מתאים לצרכי הדמיה של הרשתית הכורואיד (הדמית) והסקלרה (לובן העין).

מהלך הבדיקה

הבדיקה מתחילה בישיבת המטופל מול מכשיר הבדיקה, והרופא מנחה אותו על מהלך הבדיקה. הבדיקה מבוצעת לרוב ללא הרחבת אישונים, אך לעיתים נאלץ הטכנאי להשתמש בהזלפת טיפות להרחבת אישונים, שיאפשרו לקבל תוצאות מיטביות ואיכותיות. לאחר מכן, במהלך הבדיקה מתבצעת סריקה אוטומטית של העין, שנמשכת כדקה, ולאחריה מתקבלות תוצאות הסריקה באופן מיידי ומועברות לפענוח רופא. פענוח התוצאות נעשה על ידי מומחה עיניים המנוסה בפענוח בדיקות OCT.

מחלות ומצבים רפואיים שבדיקת OCT מאבחנת ומנטרת

הבדיקה משמשת ככלי עזר לרופא העיניים לאבחון בעיות עיניים שונות, אך יותר מכך – היא כלי חשוב למעקב וניטור אחר מחלות ובעיות עיניים.

עצב הראייה

  • גלאוקומה (Glaucoma) – מדובר במחלה הפוגעת בעצב הראייה, ועלולה, ללא טיפול, להוביל להידרדרות ביכולת הראייה, עד לעיוורון. הבדיקה משמשת למדידת שקערורית עצב הראייה (Optic Cup) , למדידת עובי סיבי העצב ברשתית (RNFL) וכן למדידת שכבות תאי הגנגליון (GCC). הבדיקה אינה עומדת בפני עצמה, ויש לחזור עליה אחת לשנה או לפי החלטת הרופא, על מנת לבחון האם קיימת מגמת שינוי במדדים אלו. הרחבה בשקערורית עצב הראייה, כמו גם ירידה בעובי שכבת ה-RNFL, עלולים להעלות חשד לקיומה של מחלת הגלאוקומה, כאשר בדיקה זו מצורפת ליתר הבדיקות שמבצע רופא העיניים לצורך אבחון גלאוקומה (כדוגמת בדיקת שדה ראיה ולחץ תוך עיני). כמו כן, במידה ומדובר במקרה שבו אובחנה גלאוקומה או קיים חשד לקיומה, יש חשיבות רבה לביצוע מעקב אחת לשלושה חודשים, באמצעות בדיקת OCT.
  • מחלות בעצב הראייה (Optic neuropathy) – במקרים מסוימים, גדילה בשקערורית עצב הראייה או חיוורון של ראש עצב הראיה – הדיסקה – עלולים להעיד על פתולוגיה של עצב הראייה, שעלולה להיגרם כתוצאה מגידולים ומחלות כדוגמת טרשת נפוצה.

מקולה ורשתית

    • ניוון מקולרי גילאי – נמ"ג או Age related macular degeneration) AMD –)

מחלה זו פוגעת במרכז הראייה, ומופיעה בעיקר בגיל השלישי. בדיקת OCT וה OCT-A מסייעות בבדיקת עובי הרשתית ומבנה המקולה ומאתרות שינויים כמו הימצאות משקעים, בצקות או כלי דם לא תקינים. בנוסף, במצב הרטוב של המחלה, OCT משמשת כבדיקת מעקב, על מנת להעריך את יעילות הטיפול והתקדמות המחלה.

  • דרוזן (Drusen) – דרוזן הוא משקע צהבהב המופיע בשכבות האחוריות של הרשתית, ועלול להעיד על קיומה של AMD. הבדיקה משמשת לאיתור מיקום המשקעים, מדידת נפחם וגודלם, ושוללת מצב מסוכן שבו הדרוזן עלול להוביל להיפרדות שכבות הרשתית.
  • נוזל תת רטינלי(Subretinal fluid) בפיגמנט אפיתל הרשתית (RPE) – הרשתית מורכבת מעשר שכבות, כאשר האפיתל הוא שכבת תאים הממוקמת מאחורי הרשתית ולה תפקידים שונים. הבדיקה מסייעת בזיהוי קיומם של כלי דם ונוזל תת-רטינלי מתחת לפיגמנט האפיתל ובהתאמת טיפול, למניעת החמרה, עד כדי היפרדות פיגמנט האפיתל (PED) ואבדן ראייה.
  • קרום אפירטינלי (ERM) – בעיה זו, הנקראת גם ממברנה מקולרית, היא מעין רקמה צלקתית המתפתחת על גבי המקולה, הנגרמת לרוב עם הגיל, או בשל פגיעה בעין, ועלולה להוביל לעיוות של הרשתית ולפגיעה בחדות הראייה. בדיקת OCT תסייע בזיהוי מיקום הקרום, מידת הפגיעה שלו ברשתית, וכן למעקב אחר החמרתו.
  • חור מקולרי ((Macular hole – פתח או קרע במקולה, הנגרם לרוב עם הגיל, כחלק מתהליך ההזדקנות. הבדיקה מאפשרת לאתר את הקרע, למדוד את גודלו ולהתאים טיפול שימנע את החמרת הקרע.
  • רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy) – מחלה של כלי הדם הקטנים בגוף, שנגרמת כתוצאה מסוכרת סוג 2 שאינה מאוזנת. בין היתר, רטינופתיה סוכרתית תתבטא גם בפגיעה בכלי הדם שברשתית העין. באמצעות הבדיקה ניתן לאתר כלי דם פגועים ברשתית, לאבחן את מצב המחלה וחומרתה, ולהתאים טיפול ייעודי.
  • בצקת מקולרית (DME) – זהו למעשה סיבוך שכיח של רטינופתיה סוכרתית, הנגרם מהצטברות נוזלים במקולה. הבדיקה מאפשרת לבחון את עובי תת השדה המרכזי (CST), עובי מרכז הרשתית (CRT), מיקום הנוזלים במקולה, כמות הנוזלים הקיימת, וכן לעקוב אחר יעילות הטיפול שניתן למטופל. כאשר עובי מרכז הרשתית גדול מ 300 מיקרומטר, הדבר עלול להצביע על נוכחות של בצקת מקולרית הדורשת התערבות טיפולית.

OCT – A לאבחון ומעקב אחר בעיות מקולה ורשתית

כאשר קיים חשד לבעיה רפואית באזור המקולה או הרשתית, ניתן להיעזר בבדיקת OCT-A OCT-Angiography)). מדובר בבדיקה מתקדמת שהוכנסה לשימוש בשנים האחרונות, המזהה  חסר זרימת דם או יתר זרימת דם וקיום של כלי דם פתולוגיים ברשתית. כך, הבדיקה יכולה לסייע באבחון ומעקב אחר ניוון מקולרי תלוי גיל, דרוזן ורטינופתיה סוכרתית וכן מעקב גלאוקומה.

AS-OCT ANTERIOR SEGMENT TOMOGRAPHY – לאבחון ומעקב אחר פתלוגיה של המקטע הקדמי של העין

  • סריקה אנאטומית של זווית העין (צרה או פתוחה) – מצב שבו המרווח הקיים בין הקשתית לקרנית (Cornea) הופך צר יותר, עד למצב  שמחייב טיפול לייזר ייעודי (אליו נתייחס בכתבה אחרת). זאת, לצורך מניעת Angle Closure Glaucoma- מצב חירום ברפואת עיניים הכולל חסימה מוחלטת של הזווית ואיבוד ראייה מיידי. 
  • עיוותים בעדשה (אברציות) – מדובר בפגמים בעדשת העין העלולים להוביל לטשטוש או לעיוות בראייה. שימוש בבדיקה מאפשר לאבחן את קיומה של עיוות בעדשה ואת הגורם לה.
OCT-A

חשיבותה של בדיקת OCT באבחון וניטור מחלות ובעיות עיניים

כאמור, OCT משמשת ככלי חשוב למעקב ואבחון של מחלות עיניים, ביניהן בעיות ברשתית כמו : שינויים סוכרתיים ברשתית העין ((DIABETIC RETINOPATHY, באבחון מחלת הטייסים (CENTRAL SEROUS RETINOPATHY -CSR) , ממברנות על פני מרכז הראיה EPI-RETINAL MEMBRANE -ERM ועוד רבות אחרות.

OCT מסייעת גם למעקב ואבחון בעיות בעצב הראיה כמו: גלאוקומה, בזווית פתוחה, גלאוקומה בזווית סגורה/צרה , אטרופיית סיבי העצב מסיבות שונות

בכולן  יש צורך לבצע בדיקות OCT,  OCT-A, AS-OCT הן לצורכי אבחון ובעיקר לצרכי מעקב אחר התקדמות המחלה ויעילות הטיפול בה. ההחלטה על תדירות המעקב תעשה על ידי הרופא המטפל.

OCT מול בדיקות עיניים אחרות

לצד OCT, ישנן בדיקות הדמיה נוספות שנמצאות בשימוש למטרות שונות.

UBM (אולטראסאונד ביומיקרוסקופיה)

הדמיית אולטרסאונד לא פולשנית שמטרתה מיפוי מבנה המקטע הקדמי של העין והן למעקב אחר גידולים, ציסטות וגלאוקומה.

FA (Fluorescein Angiography)

 בדיקת עיניים שמטרתה לאתר דלף מכלי הדם בעין. הבדיקה כרוכה בהזרקת חומר ניגוד לווריד, המאפשרת גלוי דלף ובניגוד ל- OCT-A, היא אינה מאפשרת לצפות באנטומיית הרשתית.

 

 

OCT

OCT-A

UBM

FA

פולשנית?

לא

לא

לא

כן

משך הבדיקה

מספר דקות

מספר דקות

10-20 דקות

20–40  דקות

מטרה עיקרית

אבחון ומעקב אחר בעיות עצב הראייה, המקולה והרשתית והמבנה הקדמי של העין

מיפוי כלי דם איתור סיגנאל  של דלף כדוריות דם

המקטע הקדמי של העין

איתור דלף מכלי דם ברשתית

האם נדרש אלחוש מקומי?

לא

לא

כן

לא

 

בדיקת OCT בספרות המדעית

כאמור, OCT היא בדיקה בטוחה, יעילה ונטולת סיכונים או תופעות לוואי, ומחקרים רבים שבוצעו לאורך השנים הוכיחו את יעילותה באבחון ומעקב אחר בעיות עיניים שונות.

מחקר שפורסם בשנת ב-2023 בכתב העת Ophthalmology בדק האם טיפול מונחה OCT בניוון מקולרי רטוב, יכול לשמר את תוצאות הטיפול שהושג בתום שנה של טיפול בהזרקות לזגוגית העין (Anti-VEGF). המחקר מצא כי תוצאות הטיפול השתקפו בממצאי ה-OCT, עוד לפני שהמטופל חש בשיפור בהן, והחוקרים הסיקו שטיפול מונחה OCT אכן משמר את השינויים שהושגו בטיפול.

מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2022 בכתב העת Diagnostics, מצא כי בדיקת OCT-A יכולה לאתר 'אזהרות מוקדמות' בדמות שינויים קלים בכלי הדם ברשתית בקרב מטופלים הסובלים מסוכרת סוג 2 כבר בשלבים מאוד מוקדמים, טרם אבחון רטינופתיה סוכרתית.

במחקר אחר, שתוצאותיו פורסמו בשנת 2020, ביקש להעריך באמצעות OCT-A את הקשר בין מדד כלי הדם הזעירים הנמצאים בשכבות הפנימיות של הרשתית (SCP) לבין חומרת הרטינופתיה הסוכרתית בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. במחקר נמצא כי מדדי הזרימה והצפיפות של כלי הדם ברשתית ירדו ככל שהרטינופתיה הסוכרתית הייתה חמורה יותר.

סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2023 ביקשה לבחון את חשיבותה של בדיקות OCT ו-OCT-A למעקב אחר מחלת ניוון מקולרי תלוי גיל, לזיהוי סימנים של החמרת המחלה ולניהול הטיפול בה. הסקירה מעלה כי בדיקות אלו מסייעות בזיהוי מוקדם של המחלה, מדידת חומרתה, ומעקב יעיל אחריה למדידת שיפור או החמרה.

שאלות נפוצות

  • מהי עלותה של בדיקת OCT?

עלות ביצוע הבדיקה באופן פרטי יכול לנוע סביב 300 ₪ – 500 ₪. הבדיקה כלולה בסל הבריאות כאשר היא מבוצעת בהפניית רופא עיניים.

  • האם בדיקת OCT כוללת קרינה שמזיקה לעיניים?

לא. קרני האור באמצעותן מתבצעת הבדיקה אינן כוללות קרינה ואינן מזיקות לעיניים. OCT היא בדיקה בטוחה, ללא סיכונים וללא תופעות לוואי

  • תוך כמה זמן מתקבלות תוצאות הבדיקה?

תוצאות הבדיקה מתקבלות מייד עם תום הבדיקה. עם זאת, את התוצאות יש לפענח, כאש הפענוח נעשה על ידי רופא עיניים המנוסה בפענוח בדיקות OCT.

  • האם ניתן לבצע בדיקת OCT בילדים?

כן, ניתן לבצע את הבדיקה בכל גיל, כל עוד המטופל משתף פעולה. חשוב להדגיש שהבדיקה דורשת החזקת הראש ללא תזוזה למשך מספר דקות.

  • מה ההבדל בין OCT לבין בדיקת קרקעית העין שמבוצעת על ידי רופא עיניים?

OCT כאמור, בדיקת OCT מאפשרת לקבל תמונה מדויקת של כל תתי האיברים בעין, ולראות 'לעומק' העין, דבר שאינו אפשרי בבדיקת עיניים רגילה.

  • האם יש מצבים שבהם בדיקת OCT אינה מתאימה?

ישנם מצבים מסוימים שבהם בדיקת האולטרסאונד מהווה הבדיקה האבחונית העיקרית לאבחון הבעיה הרפואית ולכן עדיפה על פני OCT. לדוגמה במצבים שבהם קיים חשד לדרוזן של ראש עצב הראייה וכימות נבוסים ברשתית.

לסיכום, בדיקות AS-OCT  ,OCT-A, OCT מהוות כיום אחד הכלים החשובים ביותר ברפואת עיניים מודרנית. בדיקות אלו מאפשרות לרופא להתרשם ממבנה הרשתית ועצב הראייה ברזולוציה שאינה קיימת בבדיקות אחרות, ויש לה חשיבות רבה לאבחון מוקדם ואף יותר למעקב שוטף אחר מחלות עיניים שונות.

במידה והופנית לביצוע בדיקת OCT, אין סיבה לחשוש. הבדיקה מהירה, יעילה ובטוחה לחלוטין. הסיכון האמיתי טמון דווקא בהימנעות מהבדיקה, כיוון שללא אבחון והתאמת טיפול ייעודי, בעיות עיניים שונות עלולות להחמיר, לא פעם עד כדי פגיעה ביכולת הראייה ואף עיוורון.

תמונה של ד"ר יעקב דן – פרופ' לרפואת עיניים
ד"ר יעקב דן – פרופ' לרפואת עיניים

פרופ' יעקב דן, MD, PhD, הוא מומחה לרפואת עיניים ומנתח, המכהן כפרופסור חבר קליני באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (GWU) שבוושינגטון די.סי. פרופ' דן מחזיק בתואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל אביב ובתואר PhD בביופיזיקה ממכון ויצמן למדע. לאחר התמחות במרכז הרפואי קפלן, השלים תת-התמחות בגלאוקומה ורפואת עיניים לילדים ב-CPMC בסן פרנסיסקו. לצד קריירה אקדמית בינלאומית הכוללת מחקרים פורצי דרך ורישום פטנטים על מכשור רפואי, הוא מנהל קליניקות פרטיות למחלות עיניים, גלאוקומה וקטרקט בתל אביב ובהוד השרון ("דן מדיקאל"). פרופ' דן פעיל במוסדות רפואיים מובילים, ובין היתר משמש כיו"ר משותף של פורום הרופאים העצמאיים בהסתדרות הרפואית.